המדריך להתנדבות בעולם

מה בעצם אני הולך לעשות והאם הוא בר קיימא? כשאתם מגיעים למקום התנדבות חשוב להבין ולדעת מהו הפרויקט או ההתנדבות אותה אתם מתכוונים לעשות. אם זהו פרויקט שבזמן שהותכם תתחילו ותסיימו אותו, מעולה. אם זה פרוייקט שדרוש לו המשכיות, חשוב לדעת אם מישהו מגיע להמשיך מהנקודה ממנה עצרתם ואם יש מי שדואג שהמעבר בין העבודות יעשה בצורה טובה. חשוב גם להבין מה הצורך של הדבר בקהילה ואם יש אפשרות להכשיר אנשי מקצוע/מורים/חקלאיים וכו' מקומיים כדי שאחרי שאתם תעזבו הם יוכלו "לתפוס את המשוכות" ולהמשיך ולהריץ את הפרויקט.

חשוב לזכור – הכשרת והקניית כלים לאיש מקצוע ו/או לאנשים מתוך האוכלוסייה מאפשר המשכיות של הסיוע ויצירת סיוע מקומי המסתמך על כח אדם מקומי אשר מכיר את המקום ואת האוכלוסייה בצורה הטובה ביותר ויישאר גם אחרי שתלכו.

מה ההכנה והכשרה של הארגון? נושא ההכשרה וההכנה כמו בכל תחום בחיים הינו מאד חשוב ומשמעותי ויכול לסייע רבות בתרומה לאוכלוסייה אליה מגיעים. נושא זה גם יכול לתת אינדיקציה לגבי הארגון דרכו אתם נוסעים.

לאחר שהחלטתם לאן אתם יוצאים להתנדב חשוב ביותר לעבור הכשרה והכנה למקום אליו אתם מגיעים לתפקידים אותם אתם עתידים לבצע, למורכבות שיכולה לעלות, לדרכי עבודה נכונים ומדויקים ביותר.

תזכרו – ככל שתלמדו יותר על האוכלוסייה המקום אליו אתם מגיעים – רקע, תרבות, היסטוריה ועל התפקידים אותם אתם עתידים לבצע ועל הדרכים בהם תפקיד זה מתבצע במקום ההתנדבות – ככה ההתנדבות שלכם תהיה מדויקת איכותית ומשפיע יותר.

אם ההכשרה של הארגון כולל, בעיקר גיבוש לצוות, משחקי חברה, קומזיץ וכדומה ופחות עיסוק בהכשרה מקצועית, במורכבויות במקום אליו מגיעים, באוכלוסייה, כללי התנהגות, רגישויות תרבותית וכדומה כנראה שאתם והחוויה שלכם הם המרכז של ההתנדבות ואתם יוצאים למשלחת של "תיירות עוני". אדגיש כי איני מזלזל חלילה בגיבוש ובחשיבות של צוות מגובש ושמח אך זו לא צריכה להיות הסיבה העיקרית בגללה טסים להתנדב ואם כן או אם מתייחסים אליכם ככה, נורה אדומה צריכה להידלק וייתכן כי אתם חלק ממשלחת של "תיירות עוני".

חלק #3 – רגישות זה שם המשחק

דברים שכדאי להיות מודעים אליהם תוך כדי ההתנדבות

אחרי ששאלנו את עצמנו ואת הארגון את כל השאלות ואנחנו בטוחים שאנחנו מוכנים והגענו לארגון הנכון, ישנם כמה דגשים שחשוב להכיר במהלך ההתנדבות[1].

ללמוד המון – כל הזמן צריך ללמוד, לחשוב איך לשפר מה אפשר לעשות טוב יותר וכיצד ניתן לדאוג שהעשייה שלי תהיה משמעותית יותר ולתווך הארוך יותר.

תדמיינו לכם תייר ממדינת סקנדינביה, נגיד נורבגיה לצורך העניין, ששומע על המצב הביטחוני בישראל ורוצה להגיע להתנדב כאן. ברור שאם הוא יגיע לאוכלוסייה ערבית או אוכלוסייה יהודית – דתית בלי להבין את הרגישויות הסיכוי שלו להיכנס בכלל לתוך האוכלוסייה הוא מאד קטן וגם אם כן, תחשבו מה קורה למשפחה חרדית שמישהו עם תפיסות עולם מערביות חילוניות מנסה "לעזור להם". אפילו אם אותו תייר מגיע לפריפריה בדרום הארץ, ואפילו אם הוא מגיע לארגון שמסייע באופן מאד נקודתי לאנשים עם התמודדות מאד נקודתית, תחשבו על ההבדל בעשייה בין אדם שמכיר את התרבות, ההיסטוריה וכדומה, לאדם שלא.

המחשבה שבמדינות מתפתחות אין תרבות, היסטוריה, רגישויות מורכבויות וכדומה הם חלק מתפיסה שטחית ומתנשאת וכשאדם כזה מגיע להתנדב הסיכוי שלו לעשות נזק גבוה לרוב מהיכולת שלו לסייע.  

להגיע בענווה – בעיני זאת אחת הנקודות החשובות ביותר. אם קראת את כל המדריך הזה עד כאן כנראה שהובהר כמה נזק יכול להיעשות במהלך ההתנדבות וכמה צריך להיות רגישים עדינים ומדויקים. הדרך הכי טובה לתרום באופן הטוב ביותר היא להגיע עם ענווה, רגישות ועם רצון טוב ויכולת ללמוד ולהתאים את עצמך למקום בו אתה נמצא.

יחסי תלות – אחת הבעיות שנוצרות בשל התנדבות של אנשים זרים (גם התנדבות טובה דרך ארגון ראוי) היא יחסי תלות. מקומיים רבים במקומות שונים ברחבי העולם למדו כי תמיד יגיע האדם הלבן שיבוא וייתן להם ולכן הם יכולים להיות פסיביים ולא לקחת אחריות על החיים שלהם. זה יכול לבוא לידי ביטוי באוכל וכסף וזה גם יכול לבוא לידי ביטוי בהכשרת מורים ועיבוד של קרקע.

חשוב לברר מתי הארגון המסייע מתכנן לסיים את תקופת הסיוע שלו, בין אם זה כמה חודשים או כמה שנים, חשוב שתהיה כזו, שכן שהות לא מוגבלת מעידה על חוסר תכנון וחשיבה קדימה על האוכלוסיה המקומית

נקודה נוספת ומאד חשובה בהקשר זה הוא עניין התדמית והתפיסה העצמית שנתינה עודפת ולא מבוקרת יוצרת. אם כל הזמן מגיעים מתנדבים (ואפילו לא כל הזמן, לעיתים פעם אחת מספיקה) מחלקים לי כסף/אוכל/מתנות ועל הדרך לא שוכחים גם להצטלם איתי, כנראה שמגיע לי, שאני נזקק, שאני שונה וכנראה שהתפקיד שלי הוא לקבל ושלהם הוא לתת. אין אדם שלא טייל במדינה מתפתחת ולא נתקל בילדים ואנשים שמבקשים כסף/עטים/משחקים וכדומה. ברגע שאדם לבן מגיע למדינה מתפתחת ומרגיש שהוא צריך "לתת" משהו לא משנה מאיזה סיבה, הוא מייצר תחושה והבנה בצד השני שהוא צריך לקבל ומכאן הדרך לקבצנות ותלותיות קצרה[2].

חשוב מאד במהלך ההתנדבות כל הזמן לזכור שהאנשים איתם עובדים הם המרכז ולכן ככל שנלמד, נעצים, וניתן להם כלים – לא רק שנתנו להם חכה גם לימדנו אותם לדוג, וזה הכי חשוב. גם לתת צריך לדעת וכשזה מגיע לדברים חומריים במדינה ענייה חשוב לעשות את זה ברגישות ובצורה הנכונה.

לא פעם נתקלתי במקומות בהם "שפע חומרי" שהביאו מתנדבים גרמו לבלגן מאד גדול, לקושי להחיל ולהתמודד עם השפע הרב ולעיתים גם לאלימות ופשיעה.

המלצה שלי – אם אתם רוצים לתת משהו, כסף, גייסתם תרומה של בגדים וכדומה (ברור שעדיף לקנות במדינה ממנה אתם מגיעים על מנת לעודד כלכלה מקומית) אל תחלקו את זה אתם על אף הפיתוי ועל אף התחושה הטובה (והתמונות). תעבירו את התרומה לאדם מתוך האוכלוסייה (מנהל, מורה, איש דת וכדומה) שהוא ייתן, ככה גם לא יצרתם את האדם "הלבן" הנותן והאדם "השחור" המקבל אלא גם העצמתם ונתתם כח לאדם מתוך הקהילה.

ההתנדבות כמערכת יחסים – במהלך ההתנדבות נוצרים מערכות יחסים בינכם לבין האוכלוסייה אליה אתם מגיעים. כמו בכל מערכת יחסים השאיפה היא ליצירת שוויון והדדיות ובמקרה של התנדבות אולי אפילו הטיה לצד של האוכלוסייה (בגלל זה טסים להתנדב). אם העיקר בהתנדבות הוא החוויה והכיף שלכם אזי אתם מעצימים את עצמכם, מה שבאופן כמעט מוחלט ובלתי נשלט יגיע על חשבון האוכלוסייה המקומית. תזכרו – כשהאחד במרכז השני בשוליים, כשאחד הנותן השני הוא המקבל וכאחד הוא הגיבור השני הוא המסכן.

[1] נושא ההתנדבות הוא נושא רחב ומורכב ואינו מטרתו העיקרית של מדריך זה. בחרתי מספר נושאים חשובים בעיניי, בקצרה מרובה מתוך תקווה לכתוב מאמר מפורט יותר בתחום בעתיד.

[2] אציין כי נושא זה הינו מורכב וארוך וראוי להתייחסות רצינית בפני עצמו